רוצים שינוי אמיתי ביחסים עם הילדים?

כל יום נראה אצלנו אותו דבר מבחינת השגרה עד כי נדמה שאנחנו רוב הזמן פועלים על מצב אוטומט. גם ההתנהלות עם הילדים ובני הזוג מופעלת מדפוס אוטומטי ואנחנו מרגישים מתוסכלים כשאנחנו לא מצליחים לבצע שינוי.

לפעמים נדמה לנו שאנחנו חיים בלופ אינסופי כאשר כל יום נראה בדיוק כמו היום שקדם לו.

מכירים את סרטי הקולנוע האלה בהם השחקן הראשי תקוע בסיטואציה מסויימת שחוזרת על עצמה שוב ושוב ושוב תוך תחושת תסכול נוראית ורצון עז לצאת מהמצב הקיים, והכל ממשיך ונראה בדיוק אותו דבר עד ש… הוא עושה משהו שונה אחד קטן שמביא אותו סוף סוף למציאות אחרת.

איינשטיין אמר שההגדרה של אי שפיות היא לחזור על אותה פעולה שוב ושוב ובכל פעם לצפות לתוצאה שונה. לפעמים אני מוצאת את עצמי עוצרת לרגע וחושבת – מה אני יכולה לעשות שונה היום או מחר בבוקר עם הילד שלי כדי שדברים ייראו אחרת ממה שהם היום?

אולי איזה מעשה אחד קטן שיביא לתגובה שונה ויעזור לנו להתחיל תהליך של שינוי שאנחנו כל כך מייחלים לו ביחסים עם הילדים שלנו.

אולי אעיר אותם בחיוך ופחות בלחץ, אולי אשאיר להם הפתעה קטנה בתיק עם פתק משמח ובו מסר אישי שלי אליהם, אולי אשב איתו דקה אחת בגן ואסתכל יחד איתו על הציורים התלויים, אולי אפסיק להאיץ בהם ואקבל את העובדה שהם לא מסוגלים כרגע לעמוד בקצב המהיר שלי, אולי אספר לו לפני השינה שהבילוי שלנו אחרי הצהריים היה ממש מהנה עבורי ועל הדרך גם אמנה את מעלותיו והיכולות שלו, ואולי כשהילד שלי יבוא ויספר לי שהעתיק במבחן, במקום לכעוס ולהיות מוסרית אביע בפניו הערכה על הכנות ושזה באמת לא קל לספר דברים כאלה לפעמים או אולי כשאני ובתי מתחילות להתווכח, במקום להיגרר למריבה קולנית אגיד לה שלא מתאים שנדבר עכשיו כי אני כועסת וננסה שוב מחר בבוקר כשנהיה רגועות… וכמובן שיש עוד אינספור רעיונות ואפשרויות.

אז איך תדעו שמשהו זז שם ומתחיל שינוי קטן? לפי הפה הפעור והמבט המשתהה של הילד, כשהוא לא מבין מי את ולאן אימא שלו נעלמה.