עצמאות ואחריות של ילדים - מאיפה מתחילים?

כיצד נסייע לילדים שלנו להרגיש בטוחים בעצמם?

באחד הערבים לפני כשבוע, התיישבנו לאכול ארוחת ערב כשלפתע גילינו שנגמר החלב.

בעלי ואני החלפנו מבטים ובלי התלבטויות ודיבורים מיותרים, החלטנו לשלוח את יונתן בן ה- 8 לקנות חלב במכולת הצמודה לביתנו. יונתן קפץ על ההזדמנות לקראת ההרפתקה.

לפני שיצא קיבל מאיתנו הסבר מפורט מה עליו לעשות, תוך כדי שדאגנו "להזרים" לעברו מילים מעודדות ("אנחנו מאמינים בך, אתה יכול… מסוגל… ").

למרות השמחה שהפגין, פניו נראו כאילו היה במאבק פנימי עם עצמו – מצד אחד זה באמת הרפתקה עבורו – ללכת לבד למכולת, לראות את כל הממתקים, ומצד שני המחשבה והחשש שאף פעם לא התרחק כל כך מהוריו וכמובן ביצוע משימה שמעולם לא התנסה בה.

דילמה מוכרת?

אנחנו מאוד רוצים לעמוד באתגר ולהתנסות אך אנו תוהים האם אנחנו מסוגלים לבצע את המשימה וחוששים מהכישלון. הברק בעיניים של יונתן אמר לנו שהוא בחר בהרפתקה, הוא מיהר לנעול את נעליו וכמו פינוקיו ירד בדילוגים למכולת.

רצנו ישר לחלון ועקבנו אחריו במבטנו כדי לוודא שהגיע ליעד בשלום.

יונתן והחלב נכנסו הביתה עם חיוך רחב ותחושת הצלחה וגאווה עצמית ניכרה על פניו.

"אימא הצליח לי, את רואה?"

אמר יונתן שהביט בנו בציפייה להתייחסות כלשהי… או אולי בעצם ביקש אישור למה שהרגיש באותו רגע.

בואו נהרהר לרגע במחשבה הזאת שקיימת בתוכנו ברגעים כל כך רבים בחיינו – "האם אני מסוגל?" האם השאלה הזו מרפה מאיתנו אי פעם?

כמה חשוב לנו להרגיש מסוגלים, יכולים, שווים ובעלי ערך – בעבודה, עם הילדים, עם חברים, עם בן הזוג, עם ההורים שלנו… להרגיש שווי ערך בעיני עצמינו ובעיני האחרים. בואו נחשוב עד כמה משמעותי עבור ילד להרגיש שווה ערך להורה כל-יכול – במיוחד שהוא מגלה כי הוא מסוגל לבצע משימה של ה"גדולים".

האין זו השאיפה של כולנו להיות בטוחים בעצמנו?

כיצד נוכל לסייע לילדים שלנו להרגיש בטוחים בעצמם?

התשובה נמצאת מול העיניים שלנו בכל רגע נתון ביומיום.

הורים יקרים, צרו עבור הילדים שלכם הזדמנויות שבעזרתם יוכלו לגלות את הכוחות שלהם, ולמרות הצורך שלנו להגן עליהם ולמנוע מהם אכזבות וכשלונות.. חשבו אחורה ונסו להיזכר בחוויות שחוויתם בחייכם – האם צמחתם יותר מהקשיים ומהכשלונות או מההצלחות?

היום כאנשים בוגרים כבר למדנו דבר אחד או שניים על החיים, צברנו נסיון, הצלחנו, נכשלנו ויש לנו את היכולת להסתכל אחורה ולדעת שהכשלונות תרמו לנו לא פחות מאשר ההצלחות (ואפילו יותר).

חשוב לזכור שלילד עדיין אין את הפרספקטיבה של אדם מבוגר – ולכן התפקיד שלנו, ההורים, הוא לעזור לילד שלנו לגלות את כוחותיו – לתת לו להתנסות ולהיות שם בשבילו כשהוא מצליח אבל גם בעיקר כשהוא נכשל.

עמוד האש שלנו הוא ההבנה שאנחנו לא מגדלים את הילד של היום אלא את המבוגר של המחר.

איזה מבוגר אתם רוצים שיהיה?

איזה דיאלוג פנימי ילווה אותו כל חייו – הספק או הביטחון?

דמיינו לעצמכם את האיש או האישה שיהיו בעוד 20 שנה וחשבו כיצד תובילו אותו ומי תהיו שם בשבילו על מנת שיוכל להגיע לשם.

אף פעם לא מאוחר לזרוע את הזרעים הללו וזכרו שהדרך לגדל ילד אחראי ועצמאי, בעל בטחון עצמי שלא מפחד מכשלונות ומעיז להתנסות – מתחילה לפעמים בקרטון חלב.