כל הכבוד נסיכה

מהממת, אלוף, יפה שלי, מקסימה, איזה חכמה את, גיבור, נסיכה - מה משמעות המחמאות האלה באוזני הילדים שלנו והאם צריך להחמיא להם כמה שיותר?

מהממת, אלוף, יפה שלי, מקסימה, איזה חכמה את, גיבור, נסיכה…

כמה פעמים ביום אנחנו נותנים כאלה מחמאות לילדים שלנו?

כנראה שבלי סוף…

האם עצרנו פעם לחשוב על משמעות המילים הללו בעיני הילדים שלנו?

כשהילד שלנו עושה מעשה שנתפס בעינינו כחיובי, ובתמורה מקבל מאיתנו "נסיך" או "כל הכבוד" – סביר להניח שהוא לא מבין לגמרי מה עשה בשביל לזכות במחמאה.

אם המטרה שלנו, ההורים, היא ללמד את הילד להפגין התנהגות חיובית – בבית, בבית הספר, עם החברים .. כיצד נעזור לו ללמוד לשחזר את המעשה הטוב שעשה?

אז עוד לפני ה"כל הכבוד" כדאי לחשוב: כל הכבוד על מה?

ראשית, כדאי לדעת כי התנהגות "טובה" של ילדים נובעת מהכרת החוזקות והכוחות שלהם, אליהם הם מתוודעים בעזרתנו ההורים – מהפידבקים המילוליים, המבטים, ושפת הגוף שלנו שהם קולטים בכל רגע ביומיום.

לכן כדאי לזכור 2 כללים חשובים:

1. מצאו הזדמנויות לתת פידבקים חיוביים – גם על דברים שנראים טריוויאלים ("כל הכבוד לך שישבת 10 דקות בשקט ואיפשרת לי לדבר עם סבתא בטלפון"). במקביל חשוב לצמצם כמה שיותר התייחסות להתנהגויות שליליות.

חשוב לדעת כי במקום בו ניתן את מירב תשומת הלב שלנו – זה המקום שיתפוס נפח גדול יותר.

2. תפרטו באזני הילד מה עשה טוב כדי שיבין ויפנים את חוזקותיו וכוחותיו. על הדרך הוא גם ילמד ששווה לו להתנהג ככה כי זה מה שמזכה אותו ביחס שלנו.

דוגמאות מחיי היומיום:

אורי בת ה- 4 סידרה צלחות על השולחן לקראת ארוחת ערב. דוגמא לתגובה מצמיחה וחיובית תהיה: "תודה רבה שסידרת את השולחן, זה עזר לנו מאוד בהתארגנות וככה נוכל לשבת ולאכול מהר יותר" או "מאוד עזר לי שסידרת את השולחן מבלי שהייתי צריכה להזכיר לך, זה מעשה אחראי ובוגר".

עידו בן ה- 5 שיחק עם חבר בחדרו ולאחר וויכוח ביניהם החליט לוותר על המשחק שהחזיק בידו ונתן אותו לחברו. אם חשוב לי לגדל ילד שיודע להסתדר בחברה, אני אחזק אותו על הבחירה שעשה כי זו טיבה של מערכת יחסים חברית ובשנים מאוחרות יותר גם זוגית (זו ההזדמנות שלהם להתאמן).

איתן בן ה- 8 חזר הביתה עם ציון 80 במבחן בחשבון – הרבה פעמים אנחנו נופלים ישר למלכודת של "כמה ילדים קיבלו מעל 80?" או כמה קיבל החבר הכי טוב שלהם בכיתה… שאלות כאלה מוציאות לילד את הרוח מהמפרשים כי יש בהם נימה ברורה של השוואה וביקורת כלפיו. רצוי קודם כל לשאול את הילד איך הוא מרגיש. אם הוא אכן השקיע מומלץ לציין באוזניו כי אכן שמנו לב להשקעה שלו בלמידה לקראת המבחן. זכרו את הכלל הראשון – כשניתן דגש על ההשקעה ולא על התוצאה זה ידרבן את הילד להמשיך להשקיע.

רוצים להמשיך ולראות התנהגות מועילה וחיובית של הילדים? שימו לב למעשים החיוביים שלהם (שפעמים רבות אנחנו מקבלים כמובן מאליו), ציינו והדגישו בפניהם כשהם עושים זאת והיו ספציפיים עד כמה שניתן.