דור המסכים (תובנות מהרצאה של תמיר ליאון)

אחרי הרצאה מרתקת של האנתרופולוג תמיר ליאון, הנה כמה עובדות על הנוער של ימינו, וכמובן צעדים חשובים שאנחנו ההורים יכולים לעשות כדי למזער נזקים אצל הילדים שלנו.

אחרי הרצאה מרתקת של האנתרופולוג תמיר ליאון.. הנה כמה עובדות על הנוער של ימינו, וכמובן צעדים חשובים שאנחנו ההורים יכולים לעשות כדי למזער נזקים אצל הילדים שלנו, דור המסכים:

1. מספר הודעות ווטסאפ שמקבלים הילדים שלנו (גילאים 12-18) נע בין 500 לכמה אלפים (ביום אחד!)

2. הילדים שלנו כבר לא נמצאים כמעט בפייסבוק… (אחרי שהתחילו לקבל לייקים מסבתא שלהם). הם עברו ל "מגרשי משחקים" אחרים כמו סנאפצ'אט, אינסטגרם, טיקטוק - כדאי שנכיר מה קורה באפליקציות האלה ואיך משתמשים בהן. למי אני שולח תמונה, ואיזו תמונה…

3. ההתמקדות של הילדים בתוך המסכים, גורמת לירידה ביכולת לתקשר פנים מול פנים, הם מפספסים את הבעות הפנים של מי שנמצא לידם – שפת גוף מהווה 80% מהתקשורת והיכולת שלהם לזהות רגשות ולהביע אמפטיה הולכת ופוחתת בצורה משמעותית, ורבים מהם סובלים מחוסר יכולת להיות באינטימיות רגשית.

4. 38% מבני הנוער שותים אלכוהול באירועים משפחתיים בנוכחות ההורים שלהם. לכאורה זה אולי לא נתון כל כך מדאיג, אבל מסתבר שההסכמה של ההורה מגדילה פי 3 את הסיכוי שהילד ישתה במקומות אחרים שלא בנוכחות הוריו.

5. 10 דקות של משחק במשחקי מחשב מספיקות כדי להעלות את רמת האגרסיביות ב- 40%. שימו לב באילו משחקים הילדים שלכם משחקים – חלקם מכילים אלימות קשה, זנות, גניבה, הריגת שוטרים וכדומה. חלק גדול מהמשחקים מיועדים לבני נוער מעל גיל 15 כשבפועל ילדים בני 8 משחקים בהם.

אז מה עושים? קודם כל ההבנה, שהכוח לשינוי נמצא בידיים שלנו – ההורים.

1. ילדים צריכים לצבור כמה שיותר שעות אימון של תקשורת בין-אישית שאיננה מתרחשת דרך מסך אלא פנים מול פנים. תנועות נוער הן מפתח מרכזי וחשוב ביותר! כל מה שקשור בחינוך בלתי פורמלי. מאוד מומלץ להורים להתארגן באופן כיתתי – כולם הולכים לצופים!

2. ספורט: במקום השכונה של פעם שהיינו יוצאים החוצה ומשחקים כדורגל או מחבואים – לפחות פעמיים בשבוע, פעילות ספורטיבית בקבוצה (רצוי בחוץ) כמו ג'ודו, קפוארה, כדורגל וכדומה.

3. להוציא או לא להכניס מראש מסכים לחדר של הילד. לא טלוויזיה ולא מחשב. לשים אותם במקום ציבורי ומרכזי בבית.

4. להקפיד עד כמה שניתן על ממוצע של 8 וחצי שעות שינה בלילה. ילד / נער שישן פחות מזה מועד יותר להתנהגות אלימה, להפרעת קשב, התמכרות, השמנה, ודיכאון.

5. טקסים קבועים כמו ארוחת ערב משותפת ללא מסכים (טלוויזיה, סלולרי) בשולחן. לדבר על השבוע שהיה ועל התוכניות לשבוע הבא, לנהל שיחה כשכולם מקשיבים לילד בלי שאף אחד מפריע לו. חשוב גם שילדים יהיו עדים לתקשורת בין ההורים – איך הם מדברים, רבים וגם איך מתאפקים מלהגיד דברים פוגעניים.

נכון שהעובדות מדאיגות, אבל החדשות הטובות הן שהילדים שלנו, גם המתבגרים ביניהם (שלכאורה נראה כאילו הם לא "שמים" עלינו) זקוקים לנו יותר מתמיד כדי שנהיה שם לספר להם איך העולם האמיתי נראה, שנתווך להם את המציאות כפי שהיא ולא כפי שהם רואים אותה בסרטון אלים ו"משעשע" ביו-טיוב. וגם אם נדמה לכם שהמתבגר שלכם כבר מבוגר ומבין ויודע הכל – הם צריכים ורוצים מישהו לדבר איתו, שיקשיב לו באמת! אז אפילו אם ינפנפו אתכם מהחדר שלהם – אל תוותרו! תכניסו את הראש שלכם לחדר שלהם ותגידו להם שאתם מתגעגעים.